תאונות מס במעבר למדינה זרה 

מרבית עובדי חברות ההיי- טק הינם שכירים שאינם מורגלים ביחסים מקצועיים עם רשות המיסים בישראל מאחר וכל חובות התשלום והדיווח בוצעו על ידי החברה שהעסיקה אותם.

"השאננות " עלולה להתנפץ מהר מאוד, כאשר מדובר בעובדים שנשלחו לרילוקיישן שכן, עם חזרתם לישראל, עשויים הללו לגלות כי רשויות המס מאשימות אותם בפלילים בגין עבירה של אי דיווח על הכנסות ושחובם לרשויות המס לצד הקנסות, הריבית ודמי הפיגורים צמח פלאים.

החל משנת 2003 עברה ישראל רפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי , על פיה, מחויבים תושבי ישראל, במס בישראל בגין הכנסותיהם, אף אם נוצרו מחוצה לה. לפיכך, כל עוד רשות המיסים בישראל רואה בעובד "תושב ישראל" הוא נדרש לדווח על הכנסותיו בכל העולם ולשלם בגינם מס – בישראל.

עו"ד אריה ליבוביץ' , מומחה למיסוי בין לאומי מסביר, שהבעיה טמונה בכך שחלק מהעובדים טועים בתפיסתם על פיה, עם המעבר לחו"ל הם אינם נחשבים עוד כתושבים ישראלים לצרכי מס.

מקום המושב של ישראלי נבחן על פי מקום מרכז החיים ולפיכך, כאשר מדובר במעבר למדינה שאינה חתומה עם ישראל על אמנת מס, לשם קביעת וודאית באשר למקום התושבות נדרשות ארבע שנים ויותר. לפיכך, אף אם העובד נשלח לתקופה של  שלוש שנים בלבד, הרי שחלה עליו החובה לדווח על הכנסותיו בגין כל התקופה הנ"ל גם למדינת ישראל ולשלם בה מס. אחרת וכפי שכבר קרה, הוא עשוי למצוא את עצמו בחקירה במשרדי רשות המיסים.

כשמדובר על מעבר למדינה לה אמנת מס חתומה עם ישראל (דוגמת: ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, הולנד, סינגפור,קנדה, ועוד מדינות רבות) , הליך קביעת שינוי התושבות קל יותר ונעשה בהתאם למבחנים הקבועים באמנת המס,על פיהם ניתן לקבוע כבר מן השנה הראשונה, כי אותו עובד הינו תושב של המדינה הזרה ואינו תושב של מדינת ישראל. במקרה כאמור צפוי אותו יחיד להתחייב בדרך כלל במס רק באותה מדינה. יחד עם זאת,  מציין עו"ד אריה ליבוביץ' , קיימת מחלוקת בין מומחי המס המייצגים את העובדים לרשות המיסים, שדורשת לעיתים מהעובד להגיש דיווח בגין אותן השנים.

"תאונת מס" נוספת שעשויה להתרחש בעת ביצוע רילוקיישן נוגעת למס יציאה.  בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה (סעיף 100א) כאשר אדם פוסק מלהיות תושב ישראל, מבוצעת הערכה של כל נכסיו ורואים אותם כאילו נמכרו ועליו לשלם מס רווח הון בגין הרווחים שנצברו (עניין זה נקרא ב"עגה המקצועית"– "מכירה רעיונית").

עו"ד אריה ליבוביץ' אומר, שרשויות המס רואות בעובד הייטק שהחזיק באופציות ביום שטס לשליחות בחו"ל, אך לא שילם בגינם מס (לא ביצע מכירה רעיונית), כאילו ביקש לדחות את המכירה ולפיכך, המס יוטל עליו במועד בו הוא מימש את האופציות. כך למשל, עובד שעזב את ישראל כאשר האופציות שהחזיק במשך שנה לפני עזיבתו את ישראל היו שוות 0 ש"ח, ולאחר חמש שנים נוספות בהן שהה בחו"ל מכר את האופציות (מימש) והרוויח 100 ש"ח, צפוי להתחייב במס בישראל בגין רווחים אלו על אף שרווחים אלו נצברו לאחר שעזב את ישראל.